האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

ציונים הם הבלים

זכרונות מהקמפוס: הסופר ניר ברעם נזכר בשיעור שנגמר בפיצוץ, מספר על המרצים שהותירו בו חותם ומדגיש: ציונים הם הבלים

ליאור ליוואק | 15-10-2007 08:38:00

ניר ברעם, 30, סופר ומרצה בבית הספר לכתיבה קמרה אובסקורה

מה למדתי:
תואר ראשון בספרות אוניברסיטת תל אביב (2002-2005) תואר שני בספרות (2006) כרגע בשלבי השלמה.

זיכרון בולט מתקופת הלימודים:
שיעור בהקבץ פסיכואנליזה. אני יושב ליד ידיד ילדות מירושלים - הומו בעל מודעות. המרצה מדבר על הומואים, אני מצייר פרצופים במחברת. לפתע נדמה שאני שומע שמרצה טוען שהפיתוי לגברים נעוץ בחוויה מינית בשנות הילדות, ועוד מוסיף שניתן "לתקן" את החוויה הזו ולחזור להיות סטרייט. אני מהרהר: לא יתכן שהוא באמת אמר את זה. לידי וורידי הצוואר של הידיד מאדימים וגדלים עד שפניו מעוררות בי בהלה. אני מהרהר - זה לא ייגמר טוב העסק הזה. ידידי נעמד וצועק, אני מתקפל בכיסא, לא אוהב שמביטים בי בזמן השיעור, תמיד נדמה לי שעוד רגע יעמידו אותי בפינה. עיני הכול נעוצות בנו, אולם ידידי אומר דברים מדויקים וחכמים, וללא הרף מביט בי בצפייה שאעודד אותו. השיעור נגמר בפיצוץ. אחר-כך הידיד אומר לי: אתה חייב ללמוד ליהנות ממהומות". צודק.

הסטודנט שהייתי:
בשל הפרעת ריכוז וקשב קלה התקשיתי לשבת בשיעורים. ללא הרף הייתי מחפש מוצא לעבר המסדרון המשחרר והקפיטריה. אהבתי לקרוא את החומר ופחות לשמוע אותו בשיעור. נדיר שהשתתפתי בשיעורים. הטלתי יהבי בידידים וידידות שיצילו אותי לקראת מבחנים. לפעמים היו שיעורים שהדליקו בי ניצוץ - כאשר קראנו שיר נפלא או קטע פרוזה מבריק. ואז הייתי מתעורר ומקשקש ללא הפסקה וכעבור שבוע חוזר לתרדמת. אולי היו מרצים שראו בי פוטנציאל לא ממומש.


עבודה בזמן הלימודים:
כתבתי אז טור פובליציסטי קבוע בעיתון מעריב. כמו כן, כתבתי את הספר השני "ילדי נשף התחפושות". בשיעורים הרביתי לשרבט הרהורים ורעיונות למאמר או לקטע בספר. היו שיעורים שחלפו מבלי שאשמע מילה אחת שהמרצה אמר ואולם המחברת התמלאה במשפטים מסולסלים בכתב חרטומים שרק כדי לפענחו נדרשו שעות רבות.


מרצה או קורס שהותירו עלי רושם:
אין אחד. יצחק לאור בסמינר על ברכט - שלימד אותי מדוע קריאה מתוך הזדהות עם הגיבור היא קריאה לא ממצה ולא משמעותית, ובכלל למדתי הרבה על ספרות ותיאטרון. מיקי גלוזמן שבזכותו למדתי לאהוב מחדש שירה. משלמה זנד ספגתי את נושא "הלאומיות" שעורר בי עניין רב והטעין אותי ברעיונות חדשים, ואייל דותן כבומן- שתמיד העניק לי נקודת מבט לא שגרתית על העולם, הפסיכולוגיה הספרות וכו'.

טיפ לסטודנטים:
לזכור שציונים הם הבלים ולא משקפים דבר מלבד ההיגיון הסתום של מערכת מסוימת, שבסוף לעתים רחוקות נכשלים במבחן, להוריד - אפילו באמצעות כדורים - את מפלס ההיסטריה והתחרותיות, לזכור שלעתים רחוקות יש את הרגעים הללו שפתאום אתה מגלה רעיון חדש, טקסט מעורר השראה שמרטיט את הנפש וגורם לך "לקפוץ קדימה", גם אינטלקטואלית. אלו רגעים נדירים אולם הם נשארים לתמיד.

מרוצה ממה שבחרת ללמוד?
לא יכולתי לעשות אף בחירה אחרת. וזה בהחלט מעודד.

טקסט מעורר השראה. ברעם (יחצ)
טקסט מעורר השראה. ברעם (יחצ)
X
שירות אישי חינם
מחפש את מוסד הלימודים שהכי מתאים לך? השאר פרטים
באנר פירסומי